גם בחתונה יהודית, מגיעה לכלה להשמיע את קולה

אני אדם מסורתי.
כמו שלא חשבתי אף פעם לגור בשום מקום אחר חוץ מישראל, אף פעם לא חשבתי להתחתן שלא בחתונה יהודית.
מצד שני, יש בחתונה יהודית חלקים שאינם פמיניסטיים בלשון המעטה.
אחד הדברים שהכי הפריע לי שכל הטקס הוא גברי מאוד ואין לאשה כמעט נוכחות בו.
בנוסף, רציתי להביע גם את הייחוד שלנו כזוג. לומר כמה מילים אישיות בתוך הטקס המובנה הזה.

הפתרון היה הקראה של טקסט שכתבתי לחתונה בחופה עצמה.
ביקשתי את אישור הרב והוא הסכים.
כך, לצד הטקס המלא והרגיל, הצלחתי להכניס משהו אישי ומיוחד.

הנה המילים שבחרתי להקריא בחופה שלי:

רציתי לספר על החצי השני שלי שעומד לצידי
האדם שמשלים אותי, זוכר את מה שכבר שכחתי,
מחשב את מה שבחיים לא אצליח לחשב
תמיד חושב ומתחשב.
רציתי לומר לך מכל הלב,
שזה נפלא להיות איתך ובכל פעם להתאב.

אני מאחלת לשנינו שנמשיך לבנות את ביתנו על היסודות הטובים שכבר בנינו
ושבכל לבנה שנוסיף, נלמד להפיק את המירב מהחברות בינינו
ולהסתגל לשינויים שעוד צפויים בוודאי לחלוף על שנינו.

גם היום, אחרי שלוש עשרה שנה מהמעמד המרגש ההוא מתחת לחופה, אני מאמינה במילים שאמרתי אז. בכולן.
גם היום, אני מתרגשת לקרוא את המילים שאמרתי אז ואת המילים שאנשים אחרים בירכו אותנו לרגל נישואינו.
יש רגעים שהמילים שנאמרות שם מלוות אותנו כל החיים.