גם בחתונה יהודית, מגיעה לכלה להשמיע את קולה

אני אדם מסורתי.
כמו שלא חשבתי אף פעם לגור בשום מקום אחר חוץ מישראל, אף פעם לא חשבתי להתחתן שלא בחתונה יהודית.
מצד שני, יש בחתונה יהודית חלקים שאינם פמיניסטיים בלשון המעטה.
אחד הדברים שהכי הפריע לי שכל הטקס הוא גברי מאוד ואין לאשה כמעט נוכחות בו.
בנוסף, רציתי להביע גם את הייחוד שלנו כזוג. לומר כמה מילים אישיות בתוך הטקס המובנה הזה.

הפתרון היה הקראה של טקסט שכתבתי לחתונה בחופה עצמה.
ביקשתי את אישור הרב והוא הסכים.
כך, לצד הטקס המלא והרגיל, הצלחתי להכניס משהו אישי ומיוחד.

הנה המילים שבחרתי להקריא בחופה שלי:

רציתי לספר על החצי השני שלי שעומד לצידי
האדם שמשלים אותי, זוכר את מה שכבר שכחתי,
מחשב את מה שבחיים לא אצליח לחשב
תמיד חושב ומתחשב.
רציתי לומר לך מכל הלב,
שזה נפלא להיות איתך ובכל פעם להתאב.

אני מאחלת לשנינו שנמשיך לבנות את ביתנו על היסודות הטובים שכבר בנינו
ושבכל לבנה שנוסיף, נלמד להפיק את המירב מהחברות בינינו
ולהסתגל לשינויים שעוד צפויים בוודאי לחלוף על שנינו.

גם היום, אחרי שלוש עשרה שנה מהמעמד המרגש ההוא מתחת לחופה, אני מאמינה במילים שאמרתי אז. בכולן.
גם היום, אני מתרגשת לקרוא את המילים שאמרתי אז ואת המילים שאנשים אחרים בירכו אותנו לרגל נישואינו.
יש רגעים שהמילים שנאמרות שם מלוות אותנו כל החיים.

ברכה בתפירה אישית ליום הולדת עגול

כתבתי בחיים שלי הרבה ברכות מוזמנות לאנשים שאני לא מכירה. שירי בת מצווה, דרשות בר מצווה, ברכות לפרישה מהעבודה וימי הולדת עגולים. בכל אחד מהברכות השתדלתי לתת את הלב שלי בכתיבה אבל בעצם לשקף את הלב של מי שהזמין את הברכה.

כמובן שגם בחיים הפרטיים שלי אני כותבת לאנשים סביבי. אני לא מקרה של הסנדלר הולך יחף. לא בכל יום הולדת יש לי משהו חדש ומרגש לומר, אבל באירועים מיוחדים בוודאי שאני מתיישבת לכתוב משהו מיוחד לאנשים אהובים.

אמא שלי האהובה חגגה יום הולדת שישים לא מזמן. כמובן שרציתי להפתיע אותה עם ברכה מרגשת ומושקעת. כתבתי, השקעתי, הדפסתי, קראתי באירוע. בנוסף לברכה רציתי לתת לה גם משהו מיוחד שיישאר איתה אחרי יום ההולדת. החלטתי לבחור תמונות משנים שונות. בעיקר תמונות שלה, אבל גם קצת של המשפחה - תמונות מהחתונה עם הוריה, תמונה שלנו הילדים ושל הנכדים. במרכז שמתי מילים ששיקפתי גם בברכה.

"בריאות, אהבה שפע שמחה"
אלו מילים חשובות מבחינתי שרציתי לאחל לה ושיהיו תלויות לנגד עיניה ביום - יום.

את הברכה שהקראתי, ביססתי על תמונות מחייה. אהבת החיים, הצבעוניות, המשפחתיות, הפעלתנות.

מצרפת כאן בית מתוך  הברכה השלמה:
"בהמון תמונות את בקרב המשפחה
ובמיוחד לאבא צמודה
כי לשום מקום את לא הולכת בלעדיו
תמיד יד ביד, זוג משולב
אם את מצולמת לבדך באיזשהו טיול
זה רק בגלל שאבא אחראי על הצילום"

כך נראתה הברכה המעוצבת שהגשתי לה, בעיצוב תואם לקולאג'

הברכה התקבלה בשמחה ואהבה. אבא של בעלי אמר לי שהברכה כל כך ייחודית עד שגם אם הוא לא היה יודע למי הייתה ממוענת הברכה היה ברור שהברכה הזו מתארת את אמא שלי. מבחינתי, זו המחמאה הכי גדולה, כשאני תופרת ברכה לכל אירוע וחוגג.

מסיימת את כתיבת הבלוג הזו בתקווה להרבה סיבות לברכות למשפחה וחברים, שתמיד נחגוג ונהיה בריאים ומאושרים.


------------------------
אם גם אתם רוצים ברכה מיוחדת מוזמנים לפנות אליי 0545-313-886 שרון

הקלטת שיר מרגש לאירוע

חוגגים בר מצווה, בת מצווה, חתונה או יום הולדת עגול? מזל טוב!

יותר ויותר אנשים מכינים שירים לכבוד האירוע שלהם. שיר שנכתב במיוחד לאירוע ושרים אותו בשירה חיה או בהקלטה באולפן. שיר כזה שמושמע באירוע יכול להיות מרגש, משמח, מקפיץ, כיפי. השיר יכול להיות חלק משמעותי באירוע שגם האורחים שלכם וגם אתם תזכרו לכל החיים.

אז איך עושים את זה נכון?

מחליטים באיזה פורום שרים את השיר. יש אנשים שרוצים להקליט שיר סולו. אנשים שיודעים לשיר ויש להם חלום לזהור באור הזרקורים באירוע שלהם. יש אנשים ששרים בקבוצה: אם הזמר הוא בעל השמחה והמשפחה שלו, או שזוהי בכלל הפתעה לבעל השמחה מהחברים והמשפחה. בהתאם לאנשים שמגיעים כך תהיה רוח השיר - שיר רציני ומקצועי או שיר של חבורה עליזה ולא ממש מדוייקת - כל האפשרויות טובות ומשמחות רק צריך לדעת מראש מה האופציה המועדפת עליכם.
בכל מקרה, כדאי לתאם בין האנשים שישירו את השיר. לפתוח קבוצת ווטסאפ, פייסבוק או מייל כדי שכולם יהיו מסונכרנים על כל המידע: השיר הנבחר, המילים, זמני החזרות וההקלטות.

אם אתם מקליטים באולפן, בוחרים אולפן הקלטות איכותי. אפשר ורצוי לבקש דוגמאות עבודה. כך תוכלו להתרשם מהמקצועיות של האולפן. בדקו את הרצינות של האולפן. האם אותו אדם עושה גם את ההקלטה, כתיבת המילים, הוידאו, הצילום או שיש בעלי מקצוע ייעודיים שמטפלים כל אחד בתחום ההתמחות שלו.

ניגשים לבחור שיר: עשה ואל תעשה:
בחרו שיר שאתם מתחברים אליו. שכיף לכם לשמוע אותו ולשיר ביחד איתו.
לא מספיק שאתם אוהבים את השיר, חשוב שיהיה לכם גם נוח לשיר אותו. נסו להקליט את עצמכם בטלפון הנייד. בדקו אם המנגינה מתאימה ליכולות השירה שלכם.
האם המנגינה מתאימה להלך הרוח שאתם רוצים לשדר בשיר?
חשוב מאד לבחור שיר נכון בהתחלה ולא לגלות שהמנגינה לא מתאימה אחרי שכל המילים החדשות כבר מוכנות ומותאמות למנגינה.

כותבים מילים אישיות:
בהתחלה כותבים חופשי. מרכזים את כל הנתונים שרוצים לספר על החוגגים והאירוע: שמות, פרטים, היסטוריה אישית, תחביבים, על החיים בכלל ועם זווית על האירוע הרלוונטי בפרט.
אחרי שמכינים "רשימת מכולת" אפשר להתחיל להרכיב ממנה את השיר.
בעת כתיבת השיר, חשוב לשיר אותו ביחד עם המנגינה הנבחרת כדי לראות שיש התאמה מלאה. אין התאמה? לעדכן את המילים כך שיתאימו: קיצוץ מלה שם, הוספת מלה שם. חשוב לדייק כדי שלא יהיה קושי לשיר את השיר ברגע האמת.

באים עם מצב רוח טוב:
בין אם אתם מקליטים או שרים חי, חשוב לשמור על רוח טובה. אתם בקרב חברים ומשפחה, זה לא כוכב נולד או דה וויס. אף אחד לא שופט אתכם על איכות הביצוע אלא על הרוח הכיפית של השיר - חשוב לשיר את המילים ברור כיוון שהשיר הוא עליכם. חשוב שכל הקבוצה ששרה תשיר באופן מתואם. חוץ מזה, אם תהנו ותבלו בשירה שלכם - גם האורחים יהנו ביחד איתכם.

בהצלחה!

----------------
אמת בפרסום: אם אתם מגיעים לשלב "כותבים מילים אישיות" וזקוקים לעזרה מקצועית אשמח לסייע לכם.
שלכם, שרון בריין, פזמונאית.

לפתוח עסק חדש זה כמו קצת כמו לקפוץ ממטוס- מרגש וכיפי במיוחד!

השבוע קיבלתי מתנת יומהולדת מהאיש שלי שמכיר אותי כל כך טוב.
שמונה שנים אחרי הצניחה החופשית שלי בניו-זילנד, קיבלתי מתנה: צניחה חופשית בחוף הבונים.

בכמה שעות הבודדות שהיו לי בין ההודעה על המתנה לבין הקפיצה מהמטוס, תהיתי ביני לבין עצמי אם החוויה תהיה כיפית כפי שאני זוכרת אותה ואם יש לי עדיין את אותו אומץ כמו שהיה לי לפני שמונה שנים.

כמובן, שעד שלא הייתי במטוס, לא ידעתי את התשובה.

המטוס טיפס למעלה, לא הייתי לחוצה מאוד למעט הרצון לא לסטות מההוראות של צביקה, צנחן-הטנדם שלקח אותי טרמפ.

כשהמטוס הגיע לגובה המתאים, נפתח החלון, ויטאלי הצלם שהתלווה אלינו יצא החוצה ועמד על מדף חיצוני ואני וצביקה בעקבותיו, אל עבר סף המטוס. מה שכיף בצניחה בטנדם, שאתה לא צריך לעשות כמעט כלום חוץ מליהנות. את הצעד הזה של קפיצה החוצה, לא אני עשיתי אלא צביקה- ולי נשאר רק לחייך.

מסתבר ש:
כן, זה עדיין כיפי כמו שזכרתי
כן, יש לי את האומץ לקפוץ ממטוס
כן, הנוף של אזור חוף הבונים הוא יפיפה כמו שחשבתי

ואיך כל זה קשור לכתיבה ולעסק שלי?

גיליתי שצניחה זה כמו פתיחת עסק:
עד שאתה לא עושה את הצעד, אתה לא יודע עד כמה יפה וכיף שם בחוץ.
כשאתה מוצא בעצמך את האומץ לצאת לדרך נפרשים לך אופקים חדשים ונמתחים חיוכים.
היום, אחרי שהעזתי ופתחתי את העסק, אני מתפרנסת מכתיבת תוכן לאתרים וברכות לאירועים - אני לא מפסיקה לחייך. בזכות הצעד שעשיתי.

אני מזמינה אתכם לקרוא גם את הסיפור שלי "האם הפולניות יכולות לעוף?"
סיפור על הצניחה החופשית בניו זילנד "האם הפולניות יכולות לעוף"

תודה רבה לצביקה הצנחן, לויטאלי הצלם, ולכל הצוות בפרדייב-חוף הבונים.

החלומות שמתגשמים לי אחד אחד- שותפה בסדנת כתיבה

הכל התחיל ב- 2009. חיפשתי סדנת כתיבה ויצרתי קשר עם אשכול נבו לבדוק אם יש לו סדנאות כתיבה בצפון. אשכול אמר לי שלא, אבל הפנה אותי לקולגה שלו, בוריס זיידמן.
התקשרתי לבוריס והוא נתן לי את הפרטים על סדנת הכתיבה שלו שהתקיימה במשגב. הסתבר לי שמדובר בסדנה לכתיבת סיפורים קצרים. אני, שעד אז כתבתי רק שירים, אמרתי לבוריס "אתם תכתבו את הסיפורים שלכם, ואני אכתוב את השירים שלי". כשהגעתי לסדנה גיליתי להפתעתי שיוצאים ממני סיפורים.
תרגילי הכתיבה המעניינים, הבית החם והקשוב שהיוו לי האנשים בסדנה, קנאת הסופרים המפרה- כל אלו גרמו לי לבוא שוב ושוב. בעיניים פקוחות ועצומות, לדמיין סיפורים ולכתוב לכתוב לכתוב.

השתתפתי בחמישה מחזורים של הסדנה, אבל מי סופר?
האנשים שהיו בסדנה נכנסו לי ללב. עם חלקם אני שומרת על קשר וירטואלי דרך הפייסבוק, עם חלקם עוד מתראה לפעמים, את חלקם פשוט זוכרת לטובה. אנשים טובים מגיעים לסדנאות הכתיבה.

(שני הצילומים צולמו על ידי עמירם ציונוב)

הסדנה הזו היא חלק מהמסע שלי ללימוד ושיפור הכתיבה: לימודי קופירייטינג שאני מסיימת בקרוב, סדנת כתיבת שירה של רונן אלטמן וגלית סליקטר (ב-2006 בערך) וסדנת הפזמונאות הנהדרת של מאיר גולדברג ודן תורן שאליה אני הולכת בימים אלה. מצרפת כאן סיפור שכתבתי באחד המפגשים בסדנה של בוריס.

לפני זמן לא רב, הציע לי בוריס להיות מנחה שותפה שלו בסדנאות. כמובן שרציתי. כמובן שחששתי. הלא עוד לא הוצאתי ספר. עוד אין לי רקורד מודפס חוץ מכמה סיפורים ושירים שהתפרסמו במסגרות שונות. אחרי שחזרתי הביתה וקיבלתי עידוד מאורן האיש שאיתי, צלצלתי לבוריס ואמרתי שאני חלק מהעניין.

סוף סוף זה קורה- סדנת הכתיבה מצאה לה מקום. מפגשי בוקר בקרית מוצקין. מתחילים בקרוב.
עוד פרטים ניתן למצוא בדף של האדם הכותב.
אני מזמינה אתכם לקרוא, ויותר מזה, אני מזמינה אתכם לכתוב.

תכלה שנה וכל מה שהביאה, תחל שנה וברכותיה

שנת 2013 שלי הייתה לא פחות ממטורפת.

התחלתי את השנה בבית חולים רמבם, בתקווה לילד שלישי במשפחה. התחלתי את השנה בשכיבה על המיטה במשך שבוע שלם, רגליים למעלה, תקוות למעלה.
זה לא צלח.

ואז השתחררתי. יצאתי מבית החולים לילדים שלי, לאיש שלי שטיפל בי כל כך נהדר, לבית שלי, לחיים החדשים שלי. עמדתי במנחת המסוקים של רמבם והרגשתי שבא לי לעוף משם. לעוף הכי גבוה שאני יכולה.

ובאמת, איך שחזרתי הביתה, התחלתי לעוף. קודם כל עפתי מהעבודה הקודמת שלי. שלוש עשרה שנה של עבודה כשכירה הסתיימו להן השנה באנחת רווחה. אחר כך, עפתי לעבר העתיד החדש שלי- פתחתי את העסק שלי תשומי. והתחלתי לכתוב. כל פעם שכתבתי עבור לקוח או עבור עצמי עפתי קצת יותר. בדרך כלל, זה לווה בדילוגים, קפיצות, ריקודים והרבה חיוכים.

בתמונה: קיפוד מחייך שהכנתי בסדנה שפרגנתי לעצמי אצל אורלי הבובנאית

השנה התרכזתי במשפחה שלי ובעצמי. שמתי את הדברים החשובים במרכז. נרשמתי ללימודי קופירייטינג ב- ACC בתל אביב וגיליתי שרעיונות זה לא רק מילים אלא כמו שפעם מזמן ידעתי, אפשר להמחיש אותם גם באמצעים אחרים.

בתמונה: שיעורי בית בלימודים: רעיון למודעת פרינט למשקה אבסינט

מאחלת לעצמי ולכולם שנה של הגשמה, של מעוף ושמחה

שנה גדושה בחיוכים וחיבוקים עם חברים ומשפחה.

שנה אזרחית נפלאה.