השבוע קיבלתי מתנת יומהולדת מהאיש שלי שמכיר אותי כל כך טוב.
שמונה שנים אחרי הצניחה החופשית שלי בניו-זילנד, קיבלתי מתנה: צניחה חופשית בחוף הבונים.
בכמה שעות הבודדות שהיו לי בין ההודעה על המתנה לבין הקפיצה מהמטוס, תהיתי ביני לבין עצמי אם החוויה תהיה כיפית כפי שאני זוכרת אותה ואם יש לי עדיין את אותו אומץ כמו שהיה לי לפני שמונה שנים.
כמובן, שעד שלא הייתי במטוס, לא ידעתי את התשובה.
המטוס טיפס למעלה, לא הייתי לחוצה מאוד למעט הרצון לא לסטות מההוראות של צביקה, צנחן-הטנדם שלקח אותי טרמפ.
כשהמטוס הגיע לגובה המתאים, נפתח החלון, ויטאלי הצלם שהתלווה אלינו יצא החוצה ועמד על מדף חיצוני ואני וצביקה בעקבותיו, אל עבר סף המטוס. מה שכיף בצניחה בטנדם, שאתה לא צריך לעשות כמעט כלום חוץ מליהנות. את הצעד הזה של קפיצה החוצה, לא אני עשיתי אלא צביקה- ולי נשאר רק לחייך.
מסתבר ש:
כן, זה עדיין כיפי כמו שזכרתי
כן, יש לי את האומץ לקפוץ ממטוס
כן, הנוף של אזור חוף הבונים הוא יפיפה כמו שחשבתי
ואיך כל זה קשור לכתיבה ולעסק שלי?
גיליתי שצניחה זה כמו פתיחת עסק:
עד שאתה לא עושה את הצעד, אתה לא יודע עד כמה יפה וכיף שם בחוץ.
כשאתה מוצא בעצמך את האומץ לצאת לדרך נפרשים לך אופקים חדשים ונמתחים חיוכים.
היום, אחרי שהעזתי ופתחתי את העסק, אני מתפרנסת מכתיבת תוכן לאתרים וברכות לאירועים - אני לא מפסיקה לחייך. בזכות הצעד שעשיתי.
אני מזמינה אתכם לקרוא גם את הסיפור שלי "האם הפולניות יכולות לעוף?"
סיפור על הצניחה החופשית בניו זילנד "האם הפולניות יכולות לעוף"
שמונה שנים אחרי הצניחה החופשית שלי בניו-זילנד, קיבלתי מתנה: צניחה חופשית בחוף הבונים.
בכמה שעות הבודדות שהיו לי בין ההודעה על המתנה לבין הקפיצה מהמטוס, תהיתי ביני לבין עצמי אם החוויה תהיה כיפית כפי שאני זוכרת אותה ואם יש לי עדיין את אותו אומץ כמו שהיה לי לפני שמונה שנים.
כמובן, שעד שלא הייתי במטוס, לא ידעתי את התשובה.
המטוס טיפס למעלה, לא הייתי לחוצה מאוד למעט הרצון לא לסטות מההוראות של צביקה, צנחן-הטנדם שלקח אותי טרמפ.
כשהמטוס הגיע לגובה המתאים, נפתח החלון, ויטאלי הצלם שהתלווה אלינו יצא החוצה ועמד על מדף חיצוני ואני וצביקה בעקבותיו, אל עבר סף המטוס. מה שכיף בצניחה בטנדם, שאתה לא צריך לעשות כמעט כלום חוץ מליהנות. את הצעד הזה של קפיצה החוצה, לא אני עשיתי אלא צביקה- ולי נשאר רק לחייך.
מסתבר ש:
כן, זה עדיין כיפי כמו שזכרתי
כן, יש לי את האומץ לקפוץ ממטוס
כן, הנוף של אזור חוף הבונים הוא יפיפה כמו שחשבתי
ואיך כל זה קשור לכתיבה ולעסק שלי?
גיליתי שצניחה זה כמו פתיחת עסק:
עד שאתה לא עושה את הצעד, אתה לא יודע עד כמה יפה וכיף שם בחוץ.
כשאתה מוצא בעצמך את האומץ לצאת לדרך נפרשים לך אופקים חדשים ונמתחים חיוכים.
היום, אחרי שהעזתי ופתחתי את העסק, אני מתפרנסת מכתיבת תוכן לאתרים וברכות לאירועים - אני לא מפסיקה לחייך. בזכות הצעד שעשיתי.
אני מזמינה אתכם לקרוא גם את הסיפור שלי "האם הפולניות יכולות לעוף?"
סיפור על הצניחה החופשית בניו זילנד "האם הפולניות יכולות לעוף"
תודה רבה לצביקה הצנחן, לויטאלי הצלם, ולכל הצוות בפרדייב-חוף הבונים.
